תכנון קריירה

תחילת הלימודים יסמנו לרוב גם את יריית הפתיחה במירוץ הקריירה של האדם. במסלול הסטנדרטי של שחרור-עבודה-טיול-אוניברסיטה, לרוב תשתלב עבודה פשוטה יחסית, שמכניסה מספיק כסף, מספיק מהר, בכדי לקנות כרטיס למזרח. שיקולי העבודה המשמעותיים, יצוצו אצל הסטודנט המצוי רק בשנה א' עם תחילת לימודיו. מרגע שבחרתם את תחום הלימודים שמעניין אתכם, ייכנסו פתאום שיקולי הקריירה למשוואה.

ננסה לענות על כמה מהשאלות הללו ולספק כלים מעשיים לתכנון נכון של פיתוח הקריירה שלכם.

לימודים וקריירה: משחק סכום אפס

להיות סטודנט כיום במדינת ישראל זה לא סיפור זול. התמודדות עם הוצאות רבות מחד ומעט זמן לעבוד מנגד, יעמידו את הכסף בראש רשימת השיקולים בבחירת עבודה אצל מרבית הסטודנטים. הערכות כיום מדברות על סכום של כ-36 אלף ₪ הנדרשים כדי לקיים סטודנט לשנת לימודים אחת, כ-3000 ₪ בחודש בממוצע. בנוסף לכך, מרבית מסלולי הלימודים פרוסים כך שהזמן שנותר לסטודנט לעבוד לא יעלה על כמאה שעות חודשיות.

סקרים עדכניים מראים כי למרות זאת כ-70% מהסטודנטים עובדים במקביל ללימודיהם, כאשר כמחצית מהם משתכרים מתחת ל-3000 ₪. רובם המוחלט מועסק במשרות זמניות וחלקיות. במבט חטוף ניתן לזהות מגוון רחב מאוד של משרות בתחומים שונים: דיילות וקד"מ, מוקדי שירות ומכירה, אבטחה, מלצרות, שיעורים פרטיים, ניקיון בתים ועוד.

במרבית המשרות שהזכרנו לעיל לא נדרשים לניסיון או ידע מוקדם, לכל היותר קורס פנימי של מקום העבודה, כך שבעצם לא ניתן משקל לתחום הלימוד של הסטודנט בקבלתו לעבודה למעט עצם היותו סטודנט. באותה מידה, גם הניסיון הנצבר בעבודה לאו דווקא יהיה רלוונטי לתחום העיסוק שבו ירצה לעבוד בסיום התואר. הסיבה לבחירה במשרות אלו היא, כמובן, כסף. השכר הממוצע המוצע כיום לסטודנט נע סביב 25 ₪ לשעה כך שמרבית המשרות שמצוינות למעלה ישלמו שכר גבוה מכך. לרוב ייבנה בנוסף מערך של תגמול על פי הישגים, כך שהשכר בפועל יהיה מעל 30 ₪ לשעה. ההבדל החודשי יכול להגיע למעל 500 ₪, מה שכבר מעלה את השכר לתחום שבו ניתן להתקיים ברמה סבירה.

עם זאת, קיימים תחומי לימודים בהם הסטודנטים יעדיפו משרה בתחום הלימודים בהכרח. סטודנט למשפטים או חשבונאות למשל, יחפש כמעט מיומו הראשון בלימודים עבודה במשרד נחשב, אפילו אם העבודה אינה הולמת את כישוריו, בלשון המעטה, בכדי שיוכל להתברג בעתיד באותו המשרד. כל זה מתוך ראייה לעתיד המוכתבת על ידי תחום לימודים עם מקצוע מובנה יחסית וחובת ההתמחות בסיום התואר. אך עדיין, תארים אלו "חריגים" בנוף התעסוקה הסטודנטיאלי.

כתוצאה מכך, מרבית הסטודנטים יבחרו לעבוד במשך כל לימודיהם בעבודה ללא אופק קידום משמעותי וללא פיתוח של מיומנויות שיסייעו להם בעתיד. בין השיקולים הנוספים שמונים סטודנטים בבחירת מקום העבודה נכללים הקרבה למקום המגורים והלימודים והרחק אחריהם הזיקה למקצוע הנלמד ואפשרויות הקידום במקום.

 

Over-qualified/Underpaid

מצד המעסיקים מנגד, מסתמן רעב גדול לסטודנטים בתפקידים שונים. חברות תוכנה למשל, יעדיפו לטפח צעירים כישרוניים אצלם כבר בשלבי הלימודים המוקדמים. אותו סטודנט שיעסוק באבטחת איכות יעלה כשליש מעלותו של בוגר, כאשר לרוב אף לא יהיה הבדל ברמת הידע איתו יגיע. תופעה נוספת מעולם ההייטק, מתבטאת בגלים של גיוסים המוניים לפרויקטים זמניים מתוך כוונה להוזיל עלויות משמעותית. גיוס סטודנטים לתפקידים אלו מאפשר חיסכון ניכר בהוצאות המעסיק ובתמורה מספק עובדים חרוצים שילחמו בכדי לנצל הזדמנות זו להתפתח בחברה. מצד הסטודנט, גם אם לא ימשיך בחברה, כל פרויקט כזה שמתווסף לקורות החיים מהווה מדרגה נוספת בקבלה לעבודה הבאה.

יתרון נוסף שלא רבים מודעים אליו, הוא אפשרות לתשלום שכר הלימוד על ידי המעסיק. עובד מן המניין,בחברות רבות, יהיה זכאי להשתתפות של המעסיק בשכר הלימוד. מלבד ההוצאה הכבדה שנחסכת מכם, זוהי גם מעין "התחייבות" של המעסיק שלא יוותר עליכם בקלות אם ניאות להשקיע בכם ככה.

כמובן שלמטבע יש שני צדדים. משרות רבות שנפתחות בפני סטודנטים יהיו לפרקי זמן שקצובים מראש. הבדל נוסף קיים ברמת המחויבות לעבודה. בשלב זה אתה כבר לא מלצר שחותך ממשמרת אלא חי לפי לוח זמנים עסקי. לא כל המעסיקים יתחשבו בתקופת בחינות כשיש פרויקט חשוב על הראש. חשוב גם לזכור שמערכת שמסתדרת נפלא עם העבודה בסמסטר א' לא בהכרח תתנהג כך בסמסטר ב'.

 

תחרותיות בשוק העבודה

עם סיום התואר, ביציאה לשוק העבודה, יש מספר פרמטרים עיקריים שעל פיהם יימדד מועמד בקבלה לעבודה. הקריטריונים הבולטים לרוב יהיו: תחום הלימודים וממוצע הציונים בו, התמחות וניסיון תעסוקתי בתחום, ורקע פיקודי/ניהולי. כאן כבר קיימת השפעה משמעותית לניסיון שנצבר כסטודנט.

"מרבית החברות מחפשות בוגרים שכבר מגיעים עם ניסיון כלשהו" אומרת גל, רכזת גיוס בחטיבת האקדמאים בחברת ג'ובטוב "ניסיון, גם אם מועט, מקטין את הפער בין הלימודים לבין העשייה בפועל ומקצר את משך ההכשרה של העובד, דבר שמגלם חיסכון משמעותי למעסיק".

"לדוגמה, דרישות הסף בגיוס בוגרי החוג הכלכלה ללא ניסיון למשרדים הגדולים, עומדות בד"כ על ממוצע ציונים של 85 ומעלה ומיונים פנימיים של החברה המגייסת" היא אומרת "בתוך ים המועמדים, ניסיון מועט יכול לתת יתרון על פני מועמד אחר, וניסיון משמעותי כבר יכול לגלם קפיצה במדרגת השכר".

לדבריה, קיימת בנוסף גם חשיבות להתמחות ולהתמקצעות של הסטודנט על תחום מסוים. חברה המגייסת כלכלן לתחום המימון, תתקשה לאמוד את כישוריו על סמך ציוני הקורסים בלבד. לכן ניסיון קודם כלשהו יכול לתת דחיפה קדימה לקורות חיים שלך על פני מועמדים אחרים.

דוגמה נוספת לחשיבות ההתמחות ניתן לראות מעולם בוגרי החוג התקשורת. יעל, מנהלת שיווק ומכירות בחברת הסטארט-אפ SparkyBee, מספרת עד כמה השפיעו עליה הבחירות המקצועיות שעשתה כסטודנטית ובוגרת טרייה.

"בתור סטודנטית מה שעניין אותי באמת זה לסגור את החודש ולהנות" מספרת יעל "את הקריירה השארתי לסוף התואר" במהלך הלימודים לתואר ראשון עבדה יעל בעיקר במלצרות ומזכירות . עם סיום התואר שלה השתלבה בהוצאה לאור מוכרת בתפקיד ע' דוברת.

"התפקיד הזה היה מבחינתי מקפצה מצוינת" היא אומרת "אבל זכיתי בו הרבה בזכות המלצה שקיבלו עלי ממרצה שלי שעבד באותו מקום. מרבית החברים ללימודים לא הצליחו להגיע לתפקידים משמעותיים".

"התפקיד בעיקר נתן לי כלים מקצועיים ומעשיים שאיתם המשכתי לאחר מכן" מסבירה יעל, שהמשיכה לתואר שני בתקשורת ומידע אוניברסיטת סורבון שבפריז "במהלך התואר השני כבר התחלתי סטאז' בשגרירות הישראלית בפריז ולאחר מכן התקדמתי לתפקיד המשנה לשגריר באונסק"ו"

כשחזרה לארץ, החליטה יעל לעבור מתחום הדוברות לתחום השיווק, אך למרות הרזומה המרשים לא מצאה עבודה מתאימה.

"הגעתי לראיונות להמון משרות, כשכולם התרשמו מאוד מהניסיון שצברתי" היא אומרת "אבל כל הניסיון הזה הגיע מתחום שונה ממה שחיפשו ולכן כאילו לא נחשב לי כלל"

אל המשרה שבה היא מחזיקה כיום, הגיעה יעל אחרי התמחות ארוכה בתחום המדיה החברתית, אבל פרק הזמן שהשקיעה בכך עלה לה בהזדמנויות עבודה רבות.

 

Ready, Fire, Aim

אז איך אפשר לעשות את זה נכון? אייל וייצנר, מנכ"ל ג'ובטוב המתמחה בהשמה של סטודנטים ובוגרים טריים, ממליץ להתייחס לעבודה סטודנטיאלית בתקופת הלימודים כחלק מאסטרטגיה כוללת לבניית קריירה.

"צריך להבין מספר הנחות יסוד על שוק העבודה" אומר איייל "ראשית, קיימת בו תחרות. וככל תחרות אתה נדרש לפתח כישורים ומיומנויות שונים, כאלה שיתנו לך יתרון יחסי מול מועמדים אחרים"

"שנית, ניתן לדמות את מבנה שוק העבודה כנהר בו יש תעלות שונות אליהן הפרט מתועל ע"פ תחום לימודיו –סטודנט למשפטים יהיה עו"ד , סטודנט לכלכלה יהיה אנליסט או כלכלן בעולם הפיננסי וכן הלאה " לדבריו, תחום הלימודים לרוב ייתחם את חיפוש העבודה לגבולות מסוימים בהם חשוב לדעת להתמצא ולהתבלט.

"אדם הלומד תחום אשר בשוק העבודה הוא 'מקצוע' כגון כלכלה, יכול להפוך את נקודת סיום התואר לנקודה בעלת משמעות. ניסיון שצבר במהלך התואר בגוף פיננסי לדוגמה, יתן לו ידע והכשרה יקרים אשר יזניקו את 'ערכו' בצאתו לשוק העבודה"

לדבריו, בתרחיש האופטימאלי הסטודנט ישתלב בחברה גדולה הפועלת בתחום, יתמקצע ואף יגשר על הפער בין עבודה סטודנטיאלית לראשית הקריירה באותו ארגון. כך הנקודה של סיום התואר ומעבר למשרה מלאה תעבור בצורה חלקה יותר. גם אם לא השתלבת בארגון בפועל, עצם הופעתו על קורות החיים שלך תקפיץ את הערך שלך.

נשאלת השאלה אם כך, מה לגבי סטודנטים הלומדים מקצועות שאינם מהווים מקצוע מוגדר כגון קולנוע או מדעי הרוח.

פה אייל מחייך ומסביר "צריך להבין שארגונים מחפשים אנשים איכותיים וזאת ללא קשר לתחום לימודיהם, כך שאדם שבחר ללמוד תחום אשר אינו הנדסת תוכנה למשל לא ממש גוזר על עצמו חיי עוני או קושי"

"סטודנט אשר לומד תחום שאינו מקצוע מובהק, בהחלט יכול לעשות מספר צעדים נכונים אשר יוכלו לשפר ולתרום ליכולת שלו להתחרות בשוק העבודה. ניסיון ניהולי בעבודה סטודנטיאלית למשל, יכול להיות כלי עזר רב עוצמה" הוא אומר, ומוסיף "מאוד עוזר למעסיקים אשר מחפשים עובדים טובים לראות שארגון אחר כבר ביצע סינון והמועמד נבחן כמנהל." לאחרונה אף עלו מספר יוזמות של מעסיקים מובילים במשק לגיוס בוגרי מדעי הרוח לתפקידי ניהול בחברות. את המהלך מובילה בעיקר אוניברסיטת תל אביב.

ולמי שאינו בהכרח שואף לניהול?

"במקרה שכזה פעילות קהילתית והתנדבותית משמעותית הם כלי שבהחלט יכול לסייע למועמד"

ומה לגבי נטוורקינג?

"נטוורקינג זה דבר חשוב ומעט מוערך יתר על המידה בעולמנו , יותר חשוב להתמקד בעשייה איכותית וערכית במסגרת המקצועית. כשאדם הוא איכותי ובעל יכולות אין לו צורך להכריז זאת מעל גבי עיתונים, זה פשוט חלק מהנוכחות שלו וזה מתבטא באיכות עבודתו."

האם יש תועלות נוספות מעבודת סטודנט?

"ישנם כמובן משרות בתגמול גבוה יותר , בחברת ג'וב טוב אנו מאיישים עובדים לעבודה חלקית, בחלק מהמקרים ,במשכורת שעתית גבוהה בעשרות שקלים משכר המינימום. מובן שאלה תפקידים הדורשים יותר התמקצעות : סטודנטים לQA ולתכנות או סטודנטים לעבודת אקסל איכותית לעיתים. בג'וב טוב אנו מכירים גם נישה של משרות חלקיות בשכר שעתי מאוד גבוה בתחום הביולוגיה והרפואה."

ומה עם סטודנטים שלא מגיעים מתחומים מתגמלים כל כך?

"ברור לי שישנם סטודנטים אשר מחזיקים משק בית בזמן לימודיהם והללו מן הסתם זקוקים לשכר גבוה יותר. משרות בעולם המזון ומשקה כגון ברמן או מלצרות הן משרות מתגמלות לצעירים, אם כי אינן מתאימות תמיד לאורח חיים של אדם לומד." הוא אומר

"המלצתי הכללית, היא לא לעבוד את כל שלוש או ארבע שנות התואר בעבודות מסוג זה. חשוב מאוד להתנסות בעבודה בארגונים הן למען ההבשלה האישית והן למען הרזומה."

לדבריו מגיעים לעיתים בוגרים בני 28-29 אשר כל ניסיונם המקצועי הוא מלצרות, והדבר מקשה מאוד על כניסה לשוק העבודה.

האם יש דברים נוספים שחשוב להסתכל עליהם?

"לרב האנשים קשה לראות זאת בתחילת שנות ה 20 , אבל ניהול קריירה היא ריצת מרתון. חשוב להבין שהעולם המקצועי בו אנו מצויים כיום יהיה שונה לחלוטין בעוד 20 שנה ואנשים שהיום הם סטודנטים כבר יהיו חלק משוק העבודה עד אז. אתה חייב להיכנס לשוק עם יתרון מסוים אבל גם להמשיך ולשמר אותו לאורך כל הזמן, בכדי שתוכל להמשיך ולהישאר רלוונטי"

 

כל הנתונים מאתר הלמ"ס ומאגרי ג'ובטוב